محاضرة بعنوان: انتهاك حقوق المرأة: "الحق في التعليم" - نظرة عالمية

قُدمت في مؤتمر برلمان النساء تحت عنوان "حق النساء في التعليم"  المنعقد بتاريخ 17.10.2012 في قرية جسر الزرقاء.

مُلخص المحاضرة نُشِرَ على موقع برلمان النساء تجدونه هنا.

הפרת זכויות נשים: "הזכות להשכלה" – מבט עולמי

מושב 73 של פרלמנט נשים: במה לפוליטיקה מזווית אחרת

פורסם באתר הפרלמנט, כאן.  

היעדר תמיכה ממשלתית פוגע ביכולת מימוש הזכות לחינוך. הנפגעים העיקריים הם העניים, שאין ביכולתם לשלם, דבר המחזק את מלכודת העוני שבה הם לכודים. הנשים מהוות שני שליש מ- 776 מיליון אנאלפביתים בעולם. קיים מחסור במורים ב-112 מדינות. ההזדמנות ללמוד תורמת לפיתוח הכישורים האישיים, לחיזוק תחושת הכבוד והערך העצמי, לכבוד לזולת, לחירותו ולזכויות שלו. היא תורמת לערך השפה, התרבות והזהות. היא מאפשרת לאנשים לחיות בחברה חופשית, מחזקת את הסולידאריות ואת הסובלנות בין קבוצות שונות, היא מחזקת את השוויון בין המינים, את הכבוד לסביבה ואת שמירת השלום.

 מבוא: החשיבות של הזכות לחינוך

הזכות לחינוך נכללה בהכרזה האוניברסאלית של זכויות אדם של האו"ם משנת 1948. מאז היא מופיעה באמנות בינלאומיות בחוקים מדיניים ובתוכניות פיתוח. למרות שרוב המדינות בעולם חתומות על אמנות בינלאומיות שכוללות את הזכות לחינוך (כמו האמנה לזכויות הילד), רק מעט מדינות משלבות זכות זו בחוקות שלהן, או מספקות מסגרת חוקית להגנה על זכות זו ולמימושה בפועל. היעדר תמיכה ממשלתית פוגע בפועל ביכולת האנשים לשמור על הזכות לחינוך ולמימושה. היעדר מימון ויכולת מימוש של הזכות לחינוך פוגע יותר מכל באנשים העניים שאין ביכולתם לשלם עבור הלימודים באופן עצמאי, דבר המכפיל את פגיעותם ומחזק את מעגלי העוני שהם לכודים בהם.

בנוסף להיותה זכות קיימת בפני עצמה, הזכות לחינוך מאפשרת השגת זכויות אחרות והיעדר השכלה פוגע ביכולת של הפרט להשיג ולממש מגוון זכויות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות ובתוכן: חופש הביטוי, הזכות לעבודה ולפרנסה בכבוד, הזכות לבריאות, הזכות לדיור הולם ועוד. חינוך בסיסי מחזק את היכולת של האנשים לתקשר ביניהם ולהתארגן, את יכולת המשא ומתן מול מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות ואת היכולת לתבוע את הזכויות שלהם ולהבטיח את מימושן. ההשכלה נותנת קול לאנשים מנגישה את המידע ומקדמת את היכולת שלהם לעבד אותו ולהשתמש בו.

הזכות ללימודים היא זכות כלכלית, חברתית ותרבותית והיא כוללת הבטחת השכלה יסודית חינם ואת האפשרות להמשיך בלימודים תיכוניים ועל-תיכוניים בהתאם ליכולות האישיות. בנוסף היא כוללת פיתוח הכישורים האישיים, חיזוק תחושת הכבוד והערך העצמי, כבוד לזולת, לחירותו ולזכויות שלו. כמו כן, היא תורמת רבות לערך של השפה, התרבות והזהות. הזכות ללימודים מאפשרת לאנשים לחיות בחברה חופשית, מחזקת את הסולידאריות ואת הסובלנות בין קבוצות שונות, מחזקת את השוויון בין המינים, את הכבוד לסביבה ואת שמירת השלום.

נשים, נערות והזכות לחינוך

77 מיליון ילדים ברחבי העולם אינם מקבלים חינוך יסודי, מתוכם 58% ילדות. הנשים מהוות שני שליש מ- 776 מיליון אנאלפביתים בעולם. ללא חינוך נשים ונערות לא תצלחנה לתבוע את הזכויות שלהן והן לא תוכלנה להיות חלק מההחלטות הרלוונטיות לחייהן; הן תתקשינה בהבטחת חיים בכבוד לעצמן ולבנות שלהן. ללא חינוך לנערות ולנשים חברות במשבר מתקשות להשתקם. פשוטו כמשמעו! מטלות מגדריות שנופלות בחלקן של נשים ונערות מכבידות על היומיום שלהן ופוגעות ביכולת שלהן להתמיד בלימודים. אחוזי הנשירה של בנות ממערכות החינוך גדולים בהרבה מאחוזי הנשירה של בנים וברוב מדינות העולם פחות נערות מצליחות להשלים את הלימודים העל-יסודיים שלהן בהשוואה לבנים. בהרבה מקומות בעולם נערות סובלות מאלימות פיזית ומהטרדות מיניות בבתי הספר. לרוב, משפחות עניות מעדיפות לשלוח את הבנים ללימודים ולהשאיר את הבנות בבית או להעסיקן בעבודה חקלאית. "למה לחנך את הבנות שלנו כשאין להם מה לעשות עם זה בעתיד?!", היא טענה שחוזרת על עצמה בכמה וכמה מקומות. ועוד, נישואי ילדות ונערות פוגעים ביכולת שלהן לממש את זכותן לחינוך יסודי ולהמשך לימודים על-יסודיים.

באמנסטי אינטרנשיונל מאמינים שהזכות לחינוך היא זכות בסיסית ביותר. יחד עם ארגוני חינוך וארגוני זכויות אדם ברחבי העולם פועל אמנסטי אינטרנשיונל לקידום הזכות לחינוך בעולם, באמצעות מחקר, קמפיינים והנעה לפעולה. מחקרים שונים מצביעים על כך שמיעוטים תרבותיים, קבוצות אתניות ותושבי הפריפריה הם הקבוצות הכי פגיעות מבחינה זו. השכלת נשים מקטינה את תמותת התינוקות. ככל שיש יותר נשים משכילות יש פחות תמותת תינוקות. באזורי מלחמה מתבצע הרס שיטתי של בתי ספר. קיים מחסור עולמי של שני מיליון מורים, חצי מהם באזור הסהרה ודרום אפריקה, אך גם במדינות כמו ספרד, איטליה, אירלנד, ארה"ב, סין, מדינות ערב ועוד. בסך הכול יש מחסור במורים ב-112 מדינות בעולם. במסגרת הפעילות של מחלקת החינוך לזכויות אדם באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מקדם הסניף תכניות חינוך מגוונות כגון, "רשת ילדים למען ילדים", תוכניות העמקה באזרחות, ערכות חדר תוכן בנושא זכות הדיור, פליטים וזכויות נשים. חלקן של תכניות אלה מלווה על ידי הדרכה מקצועית למורים בהתאם לצורך. במסגרת "רשת מורות לזכויות אדם" מקיימת המחלקה הרצאות ומפגשי מורות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ ומפיצה בדואר אלקטרוני ניוזלטר חודשי, הסוקר את מצב החינוך לזכויות אדם בעולם ומספק כתבות והצעות שימושיות ורלוונטיות למורות, שיכולות להיות להם לעזר במסגרת העבודה שלהם בנושא בכיתה.

ליותר פרטים על הפעילות החינוכית של אמנסטי בישראל: nisreen@amnesty.org.il

---

נסרין מזאווי היא מנהלת מחלקת חינוך אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

دور المرأة في عملية صنع القرار والوضع الراهن في السياسات البيئية العالمية

 مُلخص المحاضرة التي قُدمت في المدرسة الصيفية الاقليمية حول تحديات تغير المناخ في الشرق الأوسط العربي وشمال افريقيا:

الشرائح المرافقة للمحاضرة تجدونها هنا.

Gender and Environmental Policies
the Role of Women in Decision Making Processes 

دور المراة في عملية صنع القرار والوضع الراهن في السياسات البيئية العالمية

التغييرات البيئية والمناخية بوتيرتها الحالية هي ظاهرة عالمية  سببها النشاط البشري. من هنا فأن الحاجة الى فهم القضايا البيئية العالمية تحتم علينا التطرق الى العوامل التي تصقل التصرفات البشرية وتوجهها بالأضافة الى تحليل هذة العوامل الى مركباتها والى الديناميكيات التي تحكم العلاقات فيما بينها. بالرغم من دمج النساء في العديد من المسارات البيئية المتعددة والمختلفة الا إن غياب منظور النوع الأجتماعي (الجندر) عن الأجندات البيئية هو نقص كبير وعقبة امام الرؤيا الشاملة للقضايا البيئة وللتغيرات المناخية العالمية. ان التعامل مع مفهومي "النوع الاجتماعي" و"النساء" ما هو الا اختزال للحالة المركبة للواقع. سنحاول في هذة المحاضرة إستيضاح مفهوم "النوع الأجتماعي" (الجندر) وبماذا يختلف عن مفهوم "النساء"؟ ما هي خصوصية النوع الاجتماعي وما هي أبعاد البلبة بين الأثنين وأسقاطاتها على الأجندات البيئية المحلية والعالمية؟

In my lecture I apply to environmental change caused by human activity and its critical affect. The UN is formally committed to gender mainstreaming in all policies and programs related to climate change. Yet gender aspects are rarely addressed in climate-change policy, either at the national or at the international levels. Trying to understand the silence of gender on these agenda we need to ask what is the different between ‘Gender’ and ‘Women’? Perceiving the concept of ‘Gender’ as synonymous with the concept of ‘Women’ ensure that attention remained focused upon women as object of policies and not upon gender as function of power on agenda setting process. Affective environmental policy is not possible if we are not deeply able to understand the assumptions and submission human activity lay on. Rather than putting gender on the agenda, which is already there, we need to enhance our ability to perceive and understand the social interactions and institutionalized practices in which Gender is deeply embedded, and which frame, permit, inhibit, distort or prevent processes of agenda-setting.