Conference of the Sociological Society
כנס האגודה הסוציולוגית 7-9.2.2022
מושב:
סביבה מורכבת חלק ג׳: אקולוגיה פוליטית של ישראל/פלסטין [קהילת סביבה וחברה]
יו"ר ד"ר מתן קמינר, האוניברסיטה העברית;
ד"ר מירי לביא נאמן, מכון ערבה ללימודי
סביבה
מגיבה ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי, האוניברסיטה
העברית
מציגים:
נסרין מזאוי, אוניברסיטת חיפה - טרנספורמציה תרבותית באקולוגיה העירונית של נצרת
ד"ר מתן קמינר, האוניברסיטה העברית - הפרכת ״הפרחת השממה״: לקראת אקולוגיה פוליטית של הציונות
שחר שלוח, אוניברסיטת תל אביב - סימוני טריטוריה בשולי המדינה
ד"ר ראמז עיד, האוניברסיטה הפתוחה - אתנו-היסטוריה בכפר קדס: על חשיבות המחקר הסביבתי- חברתי בכפרים הפלסטיניים ההרוסים
תקציר
טרנספורמציה
תרבותית באקולוגיה העירונית של נצרת
נסרין מזאוי, המחלקה
לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
הוגש ב: אוקטובר 2021
מחקר אקו-אתנוגרפי זה עוסק בסביבה ובאקולוגיה העירונית של נצרת. הוא מתמקד בחוואכיר (יחיד: חאכורה), גינות הבית המסורתיות, כמוסד אקולוגי-תרבותי המאפשר חקלאות עירונית, מעשיר את המגוון הביולוגי העירוני, ומחזק את החוסן החברתי והכלכלי. במסגרת שיטת הבעלות המשותפת על הקרקע שפעלה בתקופה העותמאנית, המשאע, החוואכיר היו חלק מהמשאע הקטן. בניגוד למשאע הגדול המחולק מחדש מדי מספר שנים, החלוקה של המשאע הקטן קבועה ואינה משתנה. מכאן שהטיפוח והעיבד של החוואכיר היה לטווח ארוך דבר שהשתקף במבנה הפיזי שלהן ובתוכלתן הביולוגית.
המעקב אחרי הביוגרפיות והמטמורפוזה של החוואכיר
בעיר נצרת, חושף שינויים אקולוגיים ותרבותיים שעברו על העיר בעשורים האחרונים ומגלה
שכבות של שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בחייה של עיר פלסטינית שנותרה יחידה במדינת
קולוניאליזם-התיישבותית שנבנתה על חורבן החברה הפלסטינית והערים שלה. שינויים אלה ניכרים
בשני תחומים מרכזיים. הראשון,
סגנון המגורים ואופן החלוקה של
המרחב העירוני. השני, טרנספורמציה תרבותית-כלכלית מעיר שנשענה במידה רבה על כלכלת קיום
לכזו התלויה לחלוטין בכלכלה קפיטליסטית.
היעלמותן ההדרגתית של החוואכיר מהנוף
העירוני של נצרת מהדהדת הבדלים נוספים יותר גדולים בין השכונות הוותיקות של העיר
לבין אלה החדשות. בעוד שהשכונות הוותיקות התאפיינו בהומוגניות קהילתית ובהטרוגניות
מעמדית, השכונות החדשות מתאפיינות בהטרוגניות קהילתית ובהומוגניות מעמדית. מחסור
בקרקע, עליית מחירי המים כתוצאה להפרטת שירותי המים בישראל לצד שינויים בסגנון
החיים של תושבי העיר, הפכו את החאכורה ממרחב ביתי יצרני, פורה ובר-קיימא למרחב
צריכה ולפריווילגיה כלכלית שרק גברים אמידים יכולים להרשות אותה לעצמם.
החאכורה התפיסות שלה והיחס אליה
משקפות תפיסות ויחס של האוכלוסייה הפלסטינית כלפי הטבע והסביבה. המתח בין האזרחים הפלסטינים
לבין רשויות המדינה והשלטון שלה והמתח בינם לבין ההגמוניה של התנועה הסביבתית
בישראל מהווים מכשול בפני המשך קיומה של החאכורה כמוסד אקולוגי-תרבותי,
מעכבים את הפוטנציאל האקולוגי והסביבתי הטמון בה, עוצרים את תהליכי הלמידה הבין-דוריים
ומונעים את ההעברה של הידע האקולוגי המצטבר לדורות העתיד. יתרה מכך, הם חוסמים את
הגילום של החאכורה כמוסד לחקלאות עירונית ומחמיצים את פוטנציאל הקיימות הרחב
הגלום בה.
الاشتراك في:
الرسائل (Atom)