העולם אנטישמי!

אם אלה היו הורים שמפמפמים לילד שלהם יום ולילה שכל העולם שונא אותו, רשויות הרווחה היו מזדעקות מזמן.

אירופה היא לא כל העולם. קצת פרופורציות.

אנטישמיות קשורה להיסטוריה הספציפית של אירופה ולהסתעפויות הקולוניאליות שלה. עם כל הכבוד לאירופיים ולקולוניאליזם שלהם, אך זה אינו כל העולם.

האדם האירופאי\לבן שנא את כל מי שאינו לבן, הוא לא שנא רק יהודים. הוא שנא גם לבנים שלא תאמו את הלובן המצופה. לא רק אירופאיים שנאו. כל קבוצה הגמונית שנאה את השונים שהיו בקרבה, וזה לא היה משהו בלעדי לאירופה ולאירופאיים. זו הייתה דרכו של העולם, לשנוא את השונים. העות'מניים למשל שנאו את הארמנים ונוצרים אחרים. אולי בחלקם, כמו האירופאיים, הם עדיין שונאים. אבל השנאה של העות'מניים לארמנים היא אינה שנאה של כל העולם לארמנים. כך גם השנאה של האירופאיים ליהודים אינה שנאה של כל העולם ליהודים.

אפשר להביא הרבה דוגמאות מהעולם על קבוצות לא הגמוניות שנרדפו בדרכים אכזריות, עדיין, אף אחת מהרדיפות האלה – כולל רדיפת היהודים באירופה - לא הייתה רדיפה עולמית נגד קבוצה אחת.  

הרדיפה של היהודים באירופה הייתה באירופה. היא הופצה עם הקולוניאליזם האירופאי – כמו הרבה דברים אחרים שהקולוניאליזם הזה הפיץ. האדם הלבן נשא את הערכים שלו לכל מקום שהגיע אליו, וכמו כל חלקי התרבות שהוא נשא, חלקם התקבל וחלקם לא התקבל. הנוצרות עצמה שהיא הדבר שהכי הופץ עם הקולוניאליזם (יחד עם כללי המיניות שלה) לא התקבלה בכל מקום בעולם כמו שהיא במלואה על כל חלקיה, אלא באופן חלקי ומותאם לערכים המקומיים ולאמונות המקומיות. כך שגם אם העולם התנצר, הוא לא הפך לאירופאי, הערכים שלו הם נגזרת של ההיסטוריה שלו המושרשת במקום ומוטמעת בו, ואין שום סיבה לעמים ילידים באפריקה או בדרום אמריקה להיות אנטישמים (עד הקולוניאליזם הם לא ידעו מה זה יהודי). זה ועוד לא דיברנו על עמים נוצרים שלא התנצרו על ידי האירופאיים, כמו למשל הערבים הנוצרים, שהיו נוצרים עוד לפני שאירופאים אימצו את הנצרות והפכו אותה לדת של האימפריה שלהם. בהיסטוריה הערבית יש מספר דוגמאות של שבטים נוצרים ערבים שנלחמו באימפריה הביזנטית וסירבו להיות חלק ממנה. כמוהם היו גם כנעניים וקטבטים ואשורים ועוד, אלה הם הנוצרים הראשונים שלא התנצרו על ידי אירופאיים (ולא התאסלמו בכפיה אלא היה להם חופש בחירה), ובמהלך השנים הם קיבלו את השפה הערבית והחלו להזדהות גם כנוצרחם ערבים.

אך מה שיותר חשוב מזה, זה שיש תנועות התנגדות לקולוניאליזם בעולם, שמתנגדות להשפעות השליליות של הקולוניאליזם על העולם, ואינן מקבלות את כל מה שהתרבות הקולוניאלית הביאה להם. הם בוררות מתוך התרבות הזו את מה שתואם או לא תואם את הערכים המקומיים ה "לא נוצריים" וה "לא לבנים" שלהם,  ואין להם שום סיבה להיות אנטישמים ולשנוא יהודים, כי יהודים לא היו חלק מההיסטוריה שלהם ולא "הרסו" להם את הלובן המדומיין והמיוחל. יחד עם זה, במקומות שיהודים כן היו חלק מההיסטוריה שלהם, כמו למשל בצפון אפריקה ובמדינות המזרח התיכון, ההיסטוריה של מקומות אלה הייתה לגמרי שונה מההיסטוריה של היהודים באירופה. עד לאמצע המאה העשרים ההיסטוריה של היהודים במקומות אלה היתה היסטוריה זוהרת, הם נמנו על כל שכבות האוכלוסייה והיו חלק מכל המעמדות שלה כולל מהאליטות שלה. הם שמרו על תרבות יהודית ועל חפצי תרבות יהודית לאורך מאות ואלפי שנים. ההנחה שכל העולם שונא יהודים רק מעצם זה שהם יהודים היא הנחה בעייתית מאוד ולו רק בגלל זה שהיא יוצאת מנקודת הנחה כזו שיש משהו שהוא "כל העולם".

הפרדוקס הוא שבמקום שיהודים אירופאיים – הקבוצה ההגמונית בישראל שמכתיבה את ערכיה - יצאו נגד זה, לא, הם מתעקשים על הלובן שלהם, ועל האירופאיות שלהם, ועל היותם חלק מהעמים המתורבתים, אלה שהכנסייה הקתולית של אירופה האנטישמית הכריזה עליהם כמתורבתים וראויים – לעומת האחרים הפראיים ה-savages. כך שהאנטישמיות שהם יוצאים נגדה היא חלק מהתרבות שהם מתעקשים להוכיח שהם שייכים אליה והם חלק ממנה וראויים לה.

במידה מסוימת הם צודקים, זו זכותם, הם אירופאיים גם אם חלק מהאירופאיים לא רוצים, וההתעקשות הזו על האירופאיות שלהם מחזירה לאירופאיים כל הזמן את מה שהם לא רצו לקבל (ואולי בחלקם עדיין לא רוצים), זה שהלובן שלהם הוא לא באמת לבן, לפחות לא במידת הציפיות שלהם. שה-savages הם לא אי שם מעבר לאוקיינוסים, אלא הם חלק מהם, אם זה היהודים הלא נוצרים ואם זה אחרים שלא תאמו את הלובן המצופה.

לרוב, ישראל כמדינה עסוקה בלהוכיח שהיהודים ראויים, ראויים לתרבות וראויים להיחשב מתורבתים, ראויים להיות אומה (ואין לי שמץ של מושג מה היא "אומה" ומה זה אומר), וראויים בהתאם למדינה משלהם, שהיא ראויה להיות חלק מהעולם המתורבת, במיוחד מאירופה; בספורט, בפוליטיקה, בסגנון החיים, בכלכלה, ברמת החיים ובממדים הסוציואקונומיים שלה, ובמה לא?

במקום לצאת נגד התרבות שהוקיעה אותם, יהודים-ישראלים מתעקשים להשתייך אליה, להזדהות איתה ולהיות חלק ממנה. וכמו שתרבות זו עושה, שמה את עצמה במרכז העולם וחושבת שהיא כל העולם, כך גם הם עושים. שמים אותה במרכז העולם והופכים את השנאה שלה אליהם לשנאת עולם.

אם זה היה הבן שלך שכל בית הספר שונא אותו, לא היית אומרת לו שכל העולם שונא אותו (כמה נורא להגיד את זה למישהו). אלא, היית אומרת לו שבית הספר הזה לא ראוי לו, ואולי היית מחפשת לו בית ספר אחר וחברים אחרים או היית עושה משהו כדי לשנות את המצב, אך לא היית אומרת לו שהוא צריך להילחם בזה ולהוכיח שהוא ראוי. כי להיות שם, להשתייך, להזדהות ולהוכיח שהוא ראוי בלי באמת לשנות את המצב, זה אומר שהוא ראוי להיות חלק מבית ספר שישנא ילד אחר, והוא יצטיין בשנאה הזו כדי להוכיח שהוא ראוי; ראוי ומתורבת ויודע להדוף פראיים.
--

אפשר להוריד כקובץ (pdf).